השנה הזו הביאה עמה הרבה התחלות חדשות עבורי והוסיפה עוד נטבח בסולם התובנות אישיות (חלקן אופטימיות וחלקן פחות),שאני מניחה שהן מנת חלקו של כל אדם הנמצא בתהליך של התבגרות נפשית (זה היה צריך לקרות מתישהו...). אז כחלק מתהליך ההתבגרות שהתחלתי לחוות סופסוף בגיל שלושים, חזרתי לרגע לשורשים שלי (ואני לא מתכוונת שהפסקתי לצבוע את השיער) ומצאתי את ההופעה המושלמת לשנה החדשה במסורת ישנה מבית אבא ואמא- חג המולד הרוסי.
אני אמנם דור ראשון להורי בארץ אבל למי מחבריי שלא קשור בשום צורה למוצא הרוסי, קודם כל-לא נורא גם אתם בסדר, שנית- את ההשראה שלי קיבלתי משתי הדמויות המסמלות את השנה החדשה על-פי המסורת הרוסית: סנטה קלאוס ונכדתו "נערת השלג".
יתכן ששמתם לב שבערב הסילבסטר פתאום צצו בכל עבר סממנים שאתם רגילים לראות בסרטי כריסמס אמריקאים או בטיולים באירופה בערב חג המולד. והסיבה לכך נעוצה בהיסטוריה של העם הרוסי. על-פי הדת השלטת ברוסיה- זרם הנצרות הפרובוסלאבית, נהוג לחגוג את חג המולד לא ב-24 לדצמבר, כי אם ב-7 לינואר (וכיום ישנו גם וויכוח שיש לחגוג אותו ב 13 לינואר). עם עליית השלטון הקומוניסטי, ציווה המשטר לטשטש כל סממן דתי ודרש מההמונים לאמץ השקפה אתיאיסטית. אך מאחר שלא הגרניץ' הירוק, לא אבנעזר סקרוג' ולא ולדימיר איליץ' לנין, לא הצליחו להשכיח מלבו של העם את קסמו של חג המולד, החלו בני העם הרוסי לציין את מסורת חג המולד כחלק מחגיגות ערב השנה החדשה, וכך הפכו עץ האשוח ודמותו של סנטה מסממני לידת ישו לסממני חגיגת עונת החורף (מה שזה למעשה היה לפני מיסודה של הנצרות).
ל"סנטה" הרוסי קוראים Дед Мороз) Ded Moroz )או בתרגום חופשי: "סבא כפור" : שינוי הנובע מההפרדה שבין הדת הפרבוסלאבית לנצרות של מערב אירופה.
שלא כמו ה"סנטה" האמריקאי, שצבעי האדום והלבן בבגדיו הם למעשה תוצר של קמפיין חג המולד של חברת "קוקה-קולה" משנת 1927, "סבא כפור" אינו חזיר קפיטליסטי מנוון, ולכן צבע לבושו הוא כחול המסמל את החורף והכפור.
וכמו שרוסיה ניצחה את ארה"ב במירוץ החלל, כך גם סבא כפור לוקח את סנטה בהליכה (או במעוף) בכל הקשור לתחבורה. שכן בעוד שסנטה זקוק לשמונה איילים, סבא כפור מעופף לו בשמיים במזחלת הרתומה לשלושה סוסים בלבד. ולא רק זאת, אלא שעל סנטה נגזר לבלות את חג המולד כולו בליווי שדונים קטנים ומחודדי אוזניים או מקסימום אשתו השמנמנה, מיסיז קלאוס. ולעומתו, סבא כפור משוטט ברחבי העולם בלוויית נכדתו הצעירה והיפיפייה סנגורוצ'קה (Снегурочка), או בתרגום חופשי: "נערת השלג", והיא למעשה ההשראה המושלמת לכל בחורה שרוצה לחגוג שנה חדשה עם מסורת ישנה וליצור לעצמה מראה ענוג ומלכותי.
במקור, הופיעה סנגורוצ'קה במעשייה רוסית אתיקה. על-פי המעשייה, היא הייתה ביתו של החורף, שהפכה לרועת צאן בת-אדם לאחר שהתאהבה בבן-אנוש. מאוחר יותר, בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 , החלה דמותה להופיעה על בקבוקי אלכוהול ובובות "מטריושקה" עוצבו בדמותה (הבובות הנקראות "בבושקה" בפי הישראלים).
על-מנת ליצור את אותו מראה קסום וחורפי בחרתי בשמלה מהבוטיק "אלין" ברעננה.
השמלה אמנם שחורה ולא כחולה כצבעי הכפור, אבל הפאייטים השחורים באזור החזה מעניקים מראה של פתיתי שלג קטנים ובוהקים. הסרט הסאטן השחור שמתחת לקו החזה ופיסת הבד המשתלשלת ממנו לאורך המותניים מזכירים עטיפת מתנה שמחכה בסבלנות מתחת לעץ.
אבל מה שהפך את המראה כולו למראה של נסיכת קרח אמיתית הוא השרוולון הכסוף בעל הצווארון הצמרירי הגבוהה שסרגה לי אמא, בשילוב עם הכתר הכסוף הקטן שנקנה לכבוד פורים לפני שנתיים.
אך מסתבר שאני לא היחידה שאימצה את הרעיון היפיפה הזה, ובמסיבת "הסילבסטר" נתקלתי בבחורה מקסימה שגם הפגינה טוויסט מעניין למראה הקלאסי הזה, בשמלה בסגנון שנות ה-20 בצבעי לבן צחור וכחול כצבעיה של סנגורוצ'קה.
הפרחים הלבנים שעל השמלה, הנראים כמכוסים שלג, שיוו לשמלה מראה של שלג צח ורוסי ביותר.
שנה אזרחית טובה, קסומה, ואולי אולי יום אחד מושלגת לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה