גברות מעדיפות משבצות

אופנה אל-זמנית, כמו שמרמז שמו של בלוג זה, היא אופנה שאינה תלויה בטרנדים המתחלפים כל שלושה חודשים ואינה נתונה לשיגעונות רגעיים של מעצב-על כזה או אחר. אופנה אל-זמנית היא תמיד אסטטית, נעימה וברורה לעין, נאמנה לצבעי היסוד שעין האנושית רגילה לקלוט, וכמובן- מחמיאה לקווי מתאר הגוף של הלובשת או הלובש. במילים אחרות- משהו שתוכלו לצאת איתו מהבית גם היום, גם בעוד חמש שנים, ואפילו בעוד חמישים שנה (אם תוכלו להשתחל לבגד כמובן...)

אחת התלבושות האל-זמניות האהובות עלי ביותר היא ז'קט ה"אוברסייז" בדגם משבצות ה"גינגהם" השחורות והלבנות והבטנה הצהובה, בשילוב עם בגד גוף ומכנסי שבע שמיניות שחורים, שלבשה השחקנית ג'יין ראסל בקומדיה "גברים מעדיפים בלונדיניות" (Gentlemen Prefer Blondes).

ג'יין ראסל בלוק מושלם המאובזר על-ידי נעלי עקב בעלות רצועות קרסול דקות ועגילים גדולים

"גברים מעדיפים בלונדיניות" התחיל למעשה כרומן קומי, שראה אור בשנת 1925, פרי עטה של הסופרת אניטה לוס, ברוח השובבה של שנות עידן הג'ז העליזות. הרומן, שהפך במרוצת השנים למחזמר בברודווי ולבסוף גם לסרט, מגולל את סיפורה של לורליי לי- נערת שעשועים בלונדינית וזוהרת שמפליגה לאירופה על אוניית פאר על חשבון הארוס המליונר שלה ובלוויית חברתה הטובה (והברונטית) דורותי.  לורליי המתוחכמת יותר מנסה ללמד את דורותי כיצד למצוא בעל עשיר ו"לסדר" לעצמה את החיים, ומתוסכלת מכך שדורותי מתעלמת מה"חינוך" שלה ומעדיפה דווקא לבלות בלוויית כל בחור חמוד שנקרה בדרכה. היא אפילו מעזה ברוב חוצפתה להתאהב בעיתונאי עני!

בגרסת הקומדיה ההוליוודית שיצאה למסכים בשנת 1953, כיכבה ג'יין ראסל בתפקיד דורותי, ומי אם לא מרלין מונרו לוהקה לתפקיד לורליי לי.

צמד חמד- מרלין מונרו וג'יין ראסל בכרזת הסרט, 1953.

באחת הסצינות הזכורות ביותר מהסרט, נראית מרלין מונרו כשהיא לבושה בשמלת מקסי וורודה עם סרט גדול, ומוקפת גברים לבושים טוקסידו בעודה מבצעת את השיר "יהלומים הם חבריה הטובים של האישה" (Diamonds are a Girl's Best Friends). הסצינה זכתה לעשרות הומאז'ים וחיקויים לאורך השנים, כשהבולטים ביניהם הוא הקליפ Material Girl של מדונה משנות ה-80, וגרסת הכיסוי שביצעה דמותה של ניקול קידמן בסרט "מולאן רוז' ". אבל ישנה סצינה נוספת בסרט שניחנה בעיני בחשיבות אופנתית כמו גם חברתית ואפילו חתרנית: 

זמו קצר לאחר שזוג החברות מתמקמות על האונייה, מתפנה לורליי לי למשימה החשובה של מציאת שידוך הולם לחברתה קלת-הדעת, ולכן עוברת בקדחתנות על רשימת הנוסעים כדי לברר למי מהגברים יש שם משפחה ידוע ומי מהם נוסע עם משרת צמוד. באותו זמן, מגיחה דורותי- בגילומה של ג'יין ראסל- מחדרה כשהיא לבושה בז'קט משבצות שחור-לבן, בגד גוף צמוד בעל מפתח קולר ומכנסיים שחורות בגזרת שבע שמיניות, ומספרת ללורליי על תגלית מרעישה שזה עתה גילתה- קבוצת ספורט אולימפית נמצאת על סיפון האונייה! דורותי הנלהבת אצה-רצה לחדר הכושר של האונייה (למורת רוחה של לורליי) כי שם נמצאת המסיבה האמיתית. אך אז היא מגלה לאכזבתה שחבורת המתאמנים החסונים, הלבושים בתחתוני שחייה בלבד, מתעניינים יותר באימוני הכושר שלהם מאשר בה, ובכלל מחויבים לסדר יום קפדני הכולל כיבוי אורות בתשע בערב (!!!). לדורותי המסכנה לא נשאר אלא להניף את הז'קט השיקי להחריד שלה מעבר לכתפה, ולפזז בין הגברים המתאמנים (והמתעלמים ממנה לחלוטין) בעודה שרה שיר על חיפוש אהבה מזדמנת (Ain't there Anyone Here for Love?").

ג'יין ראסל. קשה להאמין שלא הולך לה עם אאוטפיט כזה!

לא מפתיע אפוא שחוקרי תרבות הפופ לדורותיהם מייחסים לסצינה הזו מסרים הומוסקסואלים, וטוענים שמדובר בתעלול של מפיקי הסרט במטרה לעקוף את הצנזורה הקפדנית של שנות ה-50. אחרי הכל, בעוד אמריקה נרדפה ע"י הטרור הפוריטני של הגנרל מקארתי, הוליווד הייתה מלאה באנשים בעלי נטייה מינית מגוונת שחיפשו ביטוי.  לכן לא קשה לדמיין שסצינה שבה גברים ערומים מבצעים תרגילי כושר על רקע ציורי קיר של לוחמים רומיים ומתעלמים לחלוטין מג'יין ראסל, המפזזת ביניהם במחשוף נדיב ונעלי עקב, היא למעשה חגיגה הוליוודית של כל מה שנאסר על הבמאים והמפיקים להראות או לומר בגלוי.

דבר אחד בטוח- גם אם הגברברים לא התעניינו בדורותי, הם בוודאי התלהבו מהתלבושת שלה! מעצבי התלבושות על הסט הלבישו את ראסל בכמה אאוטפיטים שחורים כנראה מתוך כוונה להסיט את תשומת הלב של הצופים למונרו, שהייתה כוכבנית חדשה בשמי הוליווד באותם ימים. אך התוצאה שהתקבלה אצל ראסל הייתה לוק אל-זמני, חף מכל השפעה תקופתית, שאפילו חזר לככב בארונות הבגדים שלנו בשנים האחרונות. 

מימין: סקיצות התלבושת של ג'יין ראסל מתוך "גברים מעדיפים בלונדיניות". משמאל: דגם מתוך קטלוג אתר הקניות AliExpress לעונת סתיו/חורף 2016

השילוב הקלאסי בין שחור ולבן נחשב לפסגת האלגנטיות עוד מימי קוקו שאנל, וזריקת הצבע הצהוב מעניקה זוהר לשילוב המונוכרומטי. שילוב של ז'קט גדול ממדים ("אוברסייז") המטשטש את קווי המתאר של הגוף, לבין בגד גוף צמוד והדוק למותניים, יוצר את השילוב המושלם בין מראה סקסי ליומיומי ומהווה פתרון נהדר לערבי הסתיו הקרירים. אפילו דגם ה"גינגהם" של המשבצות בז'קט של ראסל (הדפס משבצות המזכירות יותר חולצות פלאנל בניגוד למרובעים של לוח שחמט), הוא דגם שהפך פופולארי כבר בחורף הקודם וממשיך לתת את אותותיו גם בעונה הנוכחית.  

דקוטה ג'ונסון: שני גוונים של קלאסיקה

השחקנית דקוטה ג'ונסון אימצה בשנה שעברה את מראה המשבצות השחורות והלבנות, עם בגד גוף סקסי ונעלי רצועות ממש כמו אלה של ג'יין ראסל משנות ה-50, כחלק ממסע הקידום של הסרט "חמישים גוונים של אפור". ובגזרה המקומית-  המותג התל-אביבי והאיכותי ביותר Numa , המתאפיין במראה נשי וגזרות חובקות קימורים, שיחזר לאחרונה את אותו לוק מהפנט בז'קט המשבצות החדש שלהם. בעלת המותג תיעדה את הז'קט בעמוד הפייסבוק של המותג, כמובן בשילוב גופייה שחורה צמודה, מכנסיים צרים ועקבים ליצירת המראה הקלאסי, אך גם בתוספת תכשיט שבטי וצבעוני כקריצה מודרנית.  

המותג Numa מציגים מראה בהשראת ג'יין ראסל (מתוך עמוד הפייסבוק של המותג). לדגם אולי קוראים "ז'קט מרים", אבל תסכימו איתי שהוא צריך להיקרא "ז'קט ג'יין". 

כשנתיים לאחר יציאת "גברים מעדיפים בלונדיניות", כיכבה ראסל גם בסרט ההמשך שנקרא באופן סאטירי "גברים מתחתנים עם ברונטיות ( "Gentlemen Marry Brunettes" ). הפעם גולל הסרט את סיפורן של שתי אחיות, רקדניות קברט ברונטיות (ג'יין ראסל וג'ין קריין), מבית טוב ושמרני, שמגיעות לפאריז ההוללת. שם הן מתוודעות לראשונה להיסטוריה הפרועה של אמן ודודתן, שהיו נערות שעשועים בלונדיניות בפאריז של שנות העשרים- פארודיה על דמותה של מרלין מונרו מהסרט והרומן המקורי. הסרט נועד להשתיק את המבקרים השמרנים של אמריקה באותם הימים, ולהעביר את המסר שגברים אולי משתעשעים עם מרלין מונרו, אבל בסופו של דבר מתחתנים עם בחורות צנועות מבית טוב- מסר שלשמחתנו עבר מהעולם.

  

 ג'יין ראסל וג'ין קריין מתוך "גברים מתחתנים עם ברונטיות" (1955)

בתור בלונדינית (אמנם יותר בזכות "לוריאל" מאשר הטבע, אבל בכל זאת בלונדינית בנשמה...) ונשואה באושר, אינני יכולה לומר בוודאות מה מעדיף כל גבר עלי אדמות. אבל בין אם הם מעדיפים בלונדיניות, מתחתנים עם ברונטיות או חולמים על ג'ינג'יות, מה שבטוח הוא שהגברות היום- ממש כמו לפני שישים שנה- ממשיכות להעדיף משבצות בשילוב הקטלני של שחור ולבן.