השטן בפראדה והדוגמניות בדיסני: נשף האופנה 2014

לפני יומיים (ב-5 למאי, ערב יום העצמאות) לבשה כל אליטת האופנה הניו-יורקית וצמרת הוליווד את בגדי החג שלהם לרגל נשף האופנה השנתי שנערך במוזיאון המטרופולין לאומנות בניו-יורק (The Annual Metropolitan Museum Fashion Gala). הנשף נערך כל שנה בניצוחה של השטן בפראדה בכבודה ובעצמה- העורכת הראשית של "ווג" ו...נו, אלוהים אם תרצו- אנה ווינטור, ובכל שנה נבחר נושא אחר בהתאם לתערוכה המרכזית שמוצגת במכון לעיצוב אופנה במוזיאון. בשנה שעברה, נקרא הנושא "מפאנק לקוטור" (From Punk to Couture ), וכל המי ומי הגיעו לאירוע בשרשראות מתכת ותסרוקת מוהוק (ובמקרה גם על זה כתבתי כתבה:  http://megafon-news.co.il/asys/archives/180586).

השנה נקרא הנושא הנבחר: "צ'ארלס ג'יימס: מעבר לאופנה" (( Charles James: Beyond Fashion והוא הומאז' לתערוכה המוצגת בקומה הראשונה של המוזיאון ומוקדשת כולה לאבי האופנה העילית בארה"ב- צ'ארלס ג'יימס ויצירותיו הייחודיות.

המלך צ'ארלס הראשון. The King of Fashion

צ'ארלס ג'יימס, שמעולם לא רכש השכלה פורמאלית בתחום העיצוב, עלה לגדולה בשנות ה- 30 וה-40 של המאה הקודמת כאשר הציג לעולם אופנת העילית נקודת מבט מדעית ואפילו מתמטית על תחום העיצוב. הוא המציא את "שמלת הסיפרלה" (The spiral cut dress)- שמלה הנתפרת מבד שנחתך באופן מעגלי ויוצר חצאית עגולה; הוא היה הראשון שעיצב שמלות סטרפלס בשנות ה-30; והוא זה שהציג לעולם את חצאית העיפרון שנקראה במקור "חצאית הספרה שמונה" (figure eight skirt) שכן היא שיוותה ללובשת מבנה גוף מקומר וחושני דמוי הספרה שמונה. 

תצלום של דוגמניות בדגמיו של צ'ארלס ג'יימס. מתוך גיליון "ווג" 1946
  Models wearing Charles James designs. Vouge 1946 photographed by Cecil Beaton  

כפועל יוצא, התאפיינו יצירותיו של ג'יימס בדרמטיות רבה, תשומת לב יתרה לפרטים קטנים, והרבה גיאומטריות ומבניות בבגד: שמלות שנראו כמו מגדלים מרובי פינות וקיפולים. לכן, כשקראתי לראשונה על הנושא הנבחר של הנשף, המחשבה הראשונה שעלתה במוחי הייתה: "בהצלחה בטיפוס על המדרגות בנות! מישהי צריכה קביים במקרה?"

השמלות הדרמטיות של צ'ארלס ג'יימס: מלאות המורכבות והמבניות, ולא אידיאליות להליכה.

From the Metropolitan Museum of Art- Charles James: Beyond Fashion 

אבל כנראה שהמזכר אודות הנושא השנתי הלך לאיבוד איפשהו בדרך ממשרדיה של אנה ווינטור במעלה מגדל האופל ועד לאינבוקסים של העוזרים האישיים של הכוכבות. כי מהתבוננות  בתמונות מאותו ערב נוצץ, נראה שרוב הכוכבות ההוליוודיות, הכוכבניות הוואנאביס, ודוגמניות-העל שנכחו באירוע, פספסו לגמרי את כל הקטע של ללבוש שמלה מהודרת ודרמטית שתכבד את זכרו של אבי העיצוב הסטרוקטורלי (או שהן פשוט רצו להצליח לעשות שני צעדים...לכו תבינו...). במקום זאת, נוצר הרושם שכאשר הן קיבלו את ההזמנה ל"נשף האופנה השנתי" הן פשוט נעצרו במילה "נשף". ומה עולה במוחה המורעב והכמהה לפחמימות של כוכבת שגדלה בתוך תרבות הפופ האמריקאית כשהיא קוראת את המילה "נשף"? ניחשתם נכון- נסיכות של דיסני!

אכן ניכר כי מיטב הפאשניסטות האמריקאיות, במסגרת ההכנות הקדחתניות שלהן לערב החשוב ביותר של השנה, עצו רצו לבתי הסטודיו של צמרת העיצוב האמריקאית והאירופאית. וכל זה רק כדי לצאת בסוף במראה שמזכיר לי יותר את הסרטים שאימא ואבא היו מביאים בשבילי מה"בלוק באסטר" כל יום שישי בצהריים.

נתחיל מאגזיביט א'- נעמי ווטס. הכוכבת האוסטרלית אמנם בחרה שמלה בגזרת בתולת-הים (  mermaid silhoutte)  הסקסית והנשית (לקוראים הגברים- השמלה נקראת כך משום שהחצאית נצמדת לירכיים ומתרחבת מהברך, ויוצרת מראה של זנב בתולת ים), ואפילו השכילה לפנות לבית ז'יבאנשי הרומנטיים להפליא לשם ביצוע המשימה הזו, אבל לשמלה יש קשקשים פור גוד סייק!!

נעמי ווטס בסגנון בת-הים הקטנה.

לא רק ששוני הצבע בין החלק העליון לחלק התחתון של השמלה יוצר אשליה שאכן מדובר בזנב, אלא שגם הדוגמא המכסה באזור החזה מזכירה מאוד את חזיית הקונכיות של בת הים הקטנה אריאל. ועכשיו כולם ביחד: "בתוך הים, בתוך הים ..."

אגזיביט ב' שלנו היא דוגמנית "ספורט'ס אילוסטרייטד" והגירל-קרש החדשה שלי (סליחה כריסטינה הנדריקס) קייט אפטון.  אפטון הגיע לאירוע בשמלה חצי שקופה של בית האופנה האיטלקי דולצ'ה וגבאנה. עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון- אני מעריצה גדולה של הסגנון הצועני שדולצ'ה וגבאנה אימצו בשנתיים האחרונות (והיי, אפילו די ניבאתי את התחלתו....  http://megafon-news.co.il/asys/archives/59161 ) 

ואין שום דבר יפה יותר בעיני מאשר אישה שופעת במחוך שחור. אבל הטוטאל לוק הצועני שבו אבזר בית דולצ'ה וגבאנה את אפטון היפיפייה: כולל שרוולי וולנים (נו אתם יודעים, כמו ווילונות...), עיטור ראש ותכשיטי זהב, קצת גרם לי לחשוב שהיא רוצה לפצוח בריקוד עם עז בכיכר העיר, ממש כמו בת דמותה- הצוענייה אזמרלדה מהסרט "הגיבן מנוטרה-דאם". חוץ מזה ברומן "הגיבן מנוטרה-דאם" ( Notre-Dame de Paris) של הסופר הצרפתי בן המאה ה-19 ויקטור הוגו, אזמרלדה הייתה בכלל (אזהרת ספויילר...) בלונדינית צחורת עור שנחטפה וגודלה על-ידי הצוענים. כך שעורה הבהיר ושערה הזהוב של אפטון הופכים אותה בעיני לדמוית אזמרלדה אפילו יותר מהאזמרלדה שצוירה על-ידי דיסני.

מחול צועני: קייט "אזמרלדה" אפטון.

המאכזבת הרשמית שלי באירוע המפואר הייתה התגלית החדשה של עולם הקולנוע, השחקנית לופיטה ניונגו (Twelve Years a Slave). ניונגו שעד עכשיו הקסימה גם את הספקנים הגדולים ביותר בשמלות בעלות צבעים מרהיבים, הופיעה בנשף השנה בשמלה ירוקה של פראדה. השמלה הייתה אמנם שיחזור מקסים של ה- Flapper Dresses משנות ה-20 (ושוב לקהל הגברים: הכוונה לשמלות עם הרבה "פרנזים" שהתנפנפו- Flapped- כשנשות התקופה רקדו ריקודים קצביים כמו הצ'ארלסטון), אבל כל הגדילים הירוקים דמויי הקריסטל שתלויים משמלתה, הנוצות הירוקות ועיטור הראש הירוק, בשילוב עם צבע עורה של ניונגו (כן...הלכתי לשם...) גרמו לי לחשוב על דמות אחרת בשמלה ירוקה עם הרבה דברים שתלויים ממנה...

לופיטה היא הנסיכה טיאנה מ"נסיך צפרדע" של דיסני.

אוקיי, לפני שאתם קוראים לי גזענית, גילוי נאות: השמלה של לופיטה ניונגו הזכירה לי יותר את הנסיכה טיאנה בגרסה הבאה:

Historically Correct Disney Princess by: Clair "Shmoolah" Hummel

התמונה הזו היא חלק מסדרת תמונות שנקראית : Historical Disney Princess של האמנית והאנימטורית 

Clair "Shoom'lah" Hummel  (http://www.clairehummel.com/).

האמל  מנתחת את סרטי דיסני, מחפשת את הדיוק ההיסטורי בהם, ומציירת את הנסיכות בפרשנות מדויקת יותר ובבגדים שיותר תואמים את התקופה האמיתית המתוארת בסרטים. בהיותי חולת היסטוריה ובמיוחד בכל הקשור לתולדות האופנה, הפכתי במהרה למעריצה נלהבת של עבודותיה של האמל, ושמלת ה"פלאפר" הקלאסית הזו של שנות ה-20 שבה בחרה האמנית לצייר את דמותה של הנסיכה טיאנה, היא זו שמאוד הזכירה לי את שמלת הפראדה שלבשה לופיטה ניונגו.

ואז הגיעה קייטי הולמס בשמלה צהובה של מרקזה....שאני ארחיב?

קייטי הולמס: באמת שאין צורך במילים...

ואחרי הנסיכות הגיעו התאומות מרי-קייט ואשלי אולסון. למען ההגינות, התאומות אולסון עם החיבה שלהן לסגנון הגותי ולבגדים שגדולים עליהן בכמה מידות, ועם פניהן המצומקות ועצמותיהן הבולטות תמיד הזכירו לי זוג מכשפות. אבל הפעם כשהבטתי בפניהן המבועתות ועיניהן שיוצאות מחוריהן, לא יכולתי שלא לחשוב על מכשפה אחת ספציפית- מלפיסנט מהסרט "היפיפייה הנרדמת".

סטייל גותי ועינים בולטות: התאומות אולסון עושות "מלפיסנט"

בחרתי את ההשוואה הזו ולו רק משום שאני כבר לא יכולה לחכות עד שאזכה לצפות באנג'לינה ג'ולי משחקת את תפקיד המכשפה המרשעת בסרט החדש "מלפיסנט" (Maleficent).  אין ספק שג'ולי עושה כבוד גדול בסרט לעצמות הלחיים הבולטות של המכשפה הקלאסית ומציגה אותן בצורה סקסית ביותר (הרבה יותר מהמכשפות אולסון, זה בטוח). לא בכדי אמרה דמותו של ג'ק דונוגי (אלק בולדיין) באחד מפרקי הקומדיה "רוק 30", לאישה שאותה ניסה לפתות: "יש לך עצמות לחיים של מלכה מרשעת מדיסני". אכן, אם תשאלו אותי, אחרי שיראה העולם את אנג'לינה ג'ולי בתפקיד המכשפה הרעה, עצמות לחיים מובלטות בהגזמה הולכות להיות הטרנד החם הבא בעולם הקוסמטיקה וגם בעולם הניתוחים הפלסטיים- ואל תשכחו איפה שמעתם את זה קודם!

הדרך הסקסית להפגין עצמות לחיים של מכשפה רעה: "מלפיסנט" בגילומה של אנג'לינה ג'ולי.

ואם אתם חושבים שהפאשניסטות נדבקו בקדחת ה"אני נסיכה קסומה מהאגדות" רק באירוע של השנה הנוכחית, תחשבו שוב. הנה לכם תמונתה של דוגמנית-העל/האמזונה ההולנדית דאוטזן (או איך שלא מאייתים את השם שלה לכל הרוחות...) קרוז יחד עם המעצב זאק פוזן בנשף האופנה של מוזיאון המטרופוליטן ב-2010.

דאוטזן קרוז וזאק פוזן בנשף האופנה 2010

אפשר לגחך ולומר שפוזן עצמו רצה להיות סינדרלה בנשף, אבל במקום זאת הסתפק רק בלהלביש את המוזה שלו בבגדי הנסיכה עם נעלי הזכוכית, והוא עצמו ליווה אותה כשהוא לבוש בחליפה בסגנון הוויקטוריאני עם תליון בעל סמל מלכות.

אז אוקיי, לא כולן בנשף חיו בסרט. היו כאלה שאשכרה זכרו את הנושא המרכזי של הערב. כך למשל הסופר-מודל הצ'כית קארולינה קורקובה שהופיעה בשמלה סופר-דרמטית ומלאת אלמנטים מבניים מבית האופנה "מרקזה". המבנה ה"עומד" של החצאית המעוגלת, הכתפייה בעלת החוד, והפרחים הלבנים הרקומים בשילוב עם הדפס הפרחים גרמו לשמלה להיראות כמו חלון מושלג ביום חורפי. 

סוף סוף מישהי הביאה את הדרמה: קרולינה קורקובה בשמלה סטרוקטוראלית של מרקזה.

כל האלמנטים הללו התכתבו באופן מושלם עם עיצוביו הגיאומטריים והארכיטקטוניים של צ'ארלס ג'יימס האגדי, ועשו הרבה כבוד לסגנונו הדרמטי למכביר. אני יודעת, אתם בטח אומרים לעצמכם: "אבל צריך להיות דוגמנית-על כדי ללבוש את הסגנון הזה". ובכן, בזבזתי שעות בחיפוש אחר נשים עגלגלות יותר בנשף כדי להוכיח לכם ששמלות בעלות מבנה (בניגוד לשמלות נשפכות) הן דווקא החברות הטובות ביותר של האישה בעלת הקימורים, משום שהן אורזות ומעצבות את הגוף. לצערי, לא מצאתי אף אחד ממוזמנות הנשף ששוקלת יותר מ-20 קילו (מלבד קייט אפטון כמובן). על-כן החלטתי להדגים את הטענה שלי על השחקנית האהובה עלי, ואישה שופעת לכל הדעות- כריסטינה הנדריקס (אני אולי לגמרי בקטע של אפטון כרגע אבל אני לא באמת מסוגלת לכתוב פוסט בלי לאזכר את הנדריקס בצורה כלשהי...)

אז הנה היא כריסטינה הנדריקס בתמונה שדווקא לקוחה מטקס פרסי ה"אמי" של שנת 2012, בשמלה בצבע שמפנייה של המעצב כריסטיאן סיריאנו.

הבד הקשיח, הליפופים המדויקים סביב אזור הבטן והחזה, והברק המהפנט של הבד, תורמים כולם למראה שהוא גם הנדסי מאוד, גם דרמטי ביותר (במיוחד בשילוב עם השפתון האדום) וגם מסייע מאוד לחיטוב הקימורים של הנדריקס ולתמיכה ראויה בחזה השופע. אז הנה לכם: הסגנון הזה נהדר לכולן!

הערב הזה היה רווי סגנונות מרהיבים, מעניינים ומגוכחים כאחד: 

http://www.vanityfair.com/style/2014/05/met-gala-2014-best-dressed

אבל המסקנה הסופית שלי היא זו: מלבד אזכור המורשת של האיש שהציג מונחים כמו גיאומטריה וארכיטקטורה לעולם האופנה העילית, אני רוצה לומר לכן נשים יקרות, שאם אתן מתכוננות חודשים לאירוע חשוב, נפגשות עם טובי המעצבים בעולם, משכירות תכשיטים במחיר של דירה במרכז תל-אביב, ונעזרות בצבא של סטייליסטים, מאפרים ומעצבי שיער- כולם בניצוחה של אנה ווינטור מעוררת הצמרמורת, בבקשה תשדלו לא להיראות כאילו ציפורים מצוירות אמורות לחוג לכן סביב הראש כשאת קמות בבוקר או כאילו התלבשתן בבית עץ קסום בקרחת היער! זה לא חמוד אחרי גיל 12!