מאז שניסיון הבימוי החדש של מדונה, הסרט W.E זיכה אותה בפרס בטקס גלובוס הזהב האחרון (לא על בימוי חלילה אלא על שיר הנושא), פתאום שמתי לב שכל עיתוני האופנה וגם כמה מעצבים בינלאומיים העלו באוב את הדמות המרכזית בסרט ההיסטורי- זו של הגב' סימפסון, מי שהייתה למעשה אחת מאיקונות האופנה הגדולות של המאה ה-20... ולא, אני לא מדברת על מארג'.
הסרט W.E (ראשי תיבות של Wallis and Edward) בבימויה של מדונה מגולל למעשה את סיפורה וואליס סימפסון, גרושה אמריקאית עשירה, שבשנות ה-30 ניהלה רומן עם הנסיך האנגלי אדוארד ה-8. אהבתם הייתה כה גדולה שכאשר ביקש הנסיך להינשא לוואליס סימפסון ונתקל בהתנגדות מצד משפחתו ותומכיו, הוא היה מוכן לעזוב את אנגליה בתקופה הקשה של רוחות מלחמת העולם השנייה המנשבות, ולוותר על הכתר לטובת אחיו הלחוץ, חסר הביטחון והמגמגם (את "נאום המלך" ראיתם?).
הסיפור שנוגע ללב הקהל גם שמונים שנה לאחר שהתרחש, גורף אחריו שלל כתבות אופנה בהשראת וואליס סימפסון, שלמעשה השתמשה באופנה ותכשיטים יקרים כדי להתחבב על לב הנסיך והקהל האנגלי. אך כפי הנראה אף אחד לא טרח להתבונן בדמותה של האישה וביחסה הפסיכולוגי ממש לטיפוח ולמראה החיצוני, מה שהפך אותה לאייקון שהיא.
וואליס סימפסון נולדה בשם בסי וואליס ווארפילד, ב-19 ליוני 1896 ,בעיירת נופש עשירה בפנסילבניה שבארה"ב. אביה נפטר זמן קצר לאחר לידתה אך אמה המיוחסת קיבלה סיוע מקרוביה העשירים, כך שוואליס גדלה להיות פחות או יותר הפאריס הילטון של שנות ה- 20 העליזות. וואליס נישאה פעמיים וב- 1934 הכירה דרך חבריו של בעלה השני, איש העסקים ארנסט סימפסון, את יורש העצר הבריטי, אדוארד השמיני, הדוכס מווינדזור וכמעט מיד הפכה למאהבת שלו.
וואליס ואדוארד ביום חתונתם. ה-3 ביוני 1937
מיום חתונתה קיוותה וואליס שהאומה ומשפחת המלוכה האנגלית יקבלו אותה לחיקם והיא תזכה לתואר "הדוכסית מווינדזור", אך במקום זאת הדוכס נאלץ לוותר על הכתר ולצאת ביחד איתה לגלות בוילה באזור הכפרי של צרפת (דווקא הייתי רוצה שיסדרו לי גלות שכזו...). כיום, מבקרי אופנה רבים טוענים שמה שהקסים כל-כך את יורש העצר הוא סגנון ה"ילדה טובה/ילדה רעה" שוואליס אימצה לבגדיה. בהתחלה, וכנראה בניסיון להרשים את הרחוב האנגלי ואת משפחתה החדשה, היא לבשה שמלות בסגנון עקרות בית אנגליות, שזכו לכינוי Tea Dresses ("שמלות תה"), שהיו פשוטות וצנועות, בדרך-כלל בצבעי שחור ואפור, כאשר הקישוט היחיד בהן היה הצווארון העגול והסגור שלעיתים עוטר גם בפפיון או בפרח גדול.
שמלת עקרת בית אנגליה: השחקנית ג'ואלי ריצ'רסון מגלמת את דמותה של סימפסון. מתוך הסרט Wallis and Edward של הבי.בי.סי. 2005.
אך לא הועילה הפשטות הנזירית של השמלות שלבשה מתוך התחשבות בתקופת הצנע הבריטית, העם פשוט לא אהב את האמריקאית הגנדרנית (וגם לא ממש עזרו התמונות בעיתונות הבריטית בהן היא נראית לוחצת ידיים לקצינים נאצים...). אבל כפי שאמר עליה מעצב האופנה הצרפתי רואלן מורה: "תאהבו אותה או תשנאו אותה, העולם עדיין אובססיבי כלפי האישה הזו".
וכנראה גם היא חשבה כך כשהחליטה לשבור את הכלים ולהראות לכולם מה הם מפסידים בכך שלא מכתירים אותה לדוכסית החדשה- וואליס סימפסון החלה "מדברת" בעזרת בגדים ותכשיטים: שמלות עקרות הבית התחלפו בשמלות משי וסאטן צמודות לגוף בגזרה הישרה שאפיינה את שנות ה-30. ולמרות שהצווארון עדיין נשאר עגול וצנוע, עכשיו הוא ניתן לה בחסות חבריה החדשים: ג'יבאנשי ודיור.
I'm not a beautiful woman. I'm nothing to look at, so the only thing I can do is dress better than anyone else -- Wallis Simpson. Vogue interview
"אני לא אישה יפה. אין כל-כך על מה להסתכל, אז הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא להתלבש טוב יותר מכל אחת אחרת", אמרה וואליס סימפסון לראיון ל"ווג" שנתנה בשנים המאוחרות יותר בחייה. ויש האומרים שהיא השתמשה בבגדים מפוארים ושפע של תכשיטים יוקרתיים כדי לפצות את בעלה על כל מה שוויתר למענה. אפילו השמלה שלבשה ביום חתונתם הייתה בצבע כחול כה נדיר עד אשר זכה לכינוי Wallis Blue ("כחול וואליס")
If you are tired of shopping, you are using the wrong shops. – Wallis Simpson
אכן, שמלותיה של גב' סימפסון, שטבעה בגאון את המשפט: "אם את עייפה מקניות, את מבקרת בחנויות הלא נכונות" (ועוד ציטוטים שפויים פחות כמו: "את אף לא יכולה להיות עשירה מדי או רזה מדי"..), הפכו לשיעור באסטטיקה היסטורית, עד כדי כך שהן נמצאות היום במוזיאון המטרופולין בניו-יורק, במוזיאון האופנה והטקסטיל בפאריז, ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
גם הדוכס הרגיש צורך להביע את הערכתו חסרת הגבולות לאישה שסבלה למענו משנאה וניכור , והוא עשה זאת בדרך הטובה ביותר שגבר יכול לעשות זאת- הוא העניק לה סיכת יהלומים מעוצבת בסגנון פרח בית המלוכה, כאות לכך שהיא תמיד תהיה מלכה עבורו. הסיכה היקרה אף נקראה על שמו The Prince of Wales Broach ("סיכת הנסיך מווילס"- התואר המקורי של אדוארד השמיני).
הסיכה שנחשבת עד היום לאחד התכשיטים היקרים בעולם הפכה למושא קנאה גם עבור השחקנית אליזבת טיילור שנפגשה עם וואליס שנים לאחר מכן. למעשה, טיילור קינאה בה כל-כך עד שוואליס הציעה לה לעשות העתק של הסיכה. אך תשוקתה של טיילור לכל הנוצץ לא איפשרה לה להסתפק בהעתק וב- 1987 לאחר מותה של סימפסון, אליזבת טיילור קנתה את הסיכה בכמה מאות אלפי דולרים!
גם לעת זקנה המשיכה וואליס סימפסון להתלבש בגזרות הצמודות שאפיינו אותה בליווי אבנים יקרות כחול שעל פני האדמה. ב- 1972 בהלוותו של הדוכס, היא השכילה להבין שעיני העולם יהיו נשואות עליה ולכן נכחה בהלוויה במעיל שחור ורעלת שיפון, שעיצב במיוחד בשבילה יובר ג'יבנשי בכבודו ובעצמו.
סקסיות צנועה ותכשיטים למכביר גם בגיל מבוגר.
אישה זו, שביטאה את רגשותיה ועמדותיה בלבוש ותכשיטים, ממשיכה להכות גלים בעולם האופנה. רק בשנה שעברה עיצב לזכרה המעצב רולאן מורה כחלק מהקולקציה שלו לסתיו 2011, שמלה מוזהבת, בעלת גזרה צרה וישרה.
Love or hate her, the world is still obsessed by that woman.-- ROLAND MOURET
"השילוב בין הצניעות והחושניות שלה" הסביר מורה בהשקת הקולקציה, "מתבטא בניגוד שבין צווארון הסירה הסגור לבין השסע העמוק של החצאית".
ואפילו בשבוע האופנה שהסתיים השבוע בניו-יורק ניתן היה לראות בבירור את חותמה של סימפסון. במיוחד בתצוגה של המותג Miu Miu לאביב/קיץ 2012. השמלות שהוצגו הזכירו באופן ברור את השילוב הייחודי שלה בין צבעים קודרים ופשוטים כשחור ואפור, לבין סקסיות מרומזת ושימוש בעיטורים באזור הצווארון.
שמלות בסגנון "עקרת הבית האנגליה" עם מיניות צנועה וייחודית בתצוגה של Miu Miuבשבוע האופנה בניו-יורק. ללא ספק אנדרטת הזיכרון הטובה ביותר שוואליס סימפסון הייתה יכולה לבקש